אין זה סוד שהעשור האחרון היה החם ביותר מאז תחילת המדידות וההערכות האחרונות אף מצביעות על כך שאנו צפויים לחזות את שהטמפרטורות העולות יחצו את הרף שממנו יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחזור בין השנים 2027 ל -2042. זה כבר לא עתיד בלתי נראה שאנו מורישים לילדינו או לנכדינו, אלא עתיד שנמצא ממש מעבר לפינה שנוכל לחזות במו עינינו.
לאור הנתונים המדאיגים הללו, ממשלות רבות ברחבי העולם לצד תאגידי ענק וחברות פרטיות החליטו להרים את הכפפה. בנובמבר 2021 צפויה להתכנס ועידת השינוי האקלימית ה -26 של האו”ם, בה ידונו הממשלות בתרומה ובדרך הפעולה שינקטו בכדי להשיג את היעד “אפס פליטות” – נטרול פליטת פחמן דו חמצני והפחתת קצב ההתחממות הגלובלית. במקביל מאות ערים וחברות פרטיות כבר לקחו על עצמן את המשימה מבלי להמתין לפעולה מצד ממשלות העולם ופועלות להפחתת פליטת גזי החממה באזורן.
לא להאמין אבל גם עכשיו בשנת 2021 למרות כל הידע שנצבר על ההשלכות זיהום מקורות המים אנו עדים לזיהום משמעותי ומתמשך בנחלים, באגמים, בנהרות, בים, באוקיינוסים ובמי תהום – בכל אחד ממקורות המים הללו ניתן למצוא נזקים אדירים!
מהו זיהום מים וממה הוא נגרם? זיהום מקורות מים הוא תזרים של חומרים שונים לתוכם עד לנקודה שבה חומרים אלה פוגעים בתפקוד המערכת האקולוגית. ישנם מספר גורמים לזיהום:
– ביוב ביתי – מהווה מקור עיקרי לזיהומים ופתוגנים.
– פסולת רעילה – זרימת חומרים מסוכנים (תרכובות כימיות, חומרים מסרטנים, רעלים וכו ‘) שמקורם בתעשיות שונות או תסחיף של חומרי הדברה משדות חקלאיים.
– זיהום תרמי – שחרור מי קירור מתחנות כוח למאגרי מים (ים, אגם, נהר וכו ‘) מה שיוצר עלייה בטמפרטורת המים. טמפרטורת מים גבוהה יותר יוצרת ירידה בכמות החמצן המומסת במים וכך פוגעת באוכלוסיית הדגים ובעלי החיים הימיים אשר אינם מסוגלים לשרוד במים עם רמות חמצן נמוכות.
– זיהום נפט (נפט) – מקור הזיהום הוא נגר נפט עילי מכבישים וחניונים המזהמים את מקורות המים באופן עקבי ורציף או כתוצאה מזליגת נפט בשוגג.
פליטות נפט
אחד האסונות האקולוגיים הגדולים שידעה האנושות אי פעם הוא דליפת הנפט במפרץ (באסדת קידוח Deepwater Horizon) שהתרחשה באפריל 2010 במהלכה נשפכו 780,000 מ”ק נפט גולמי למפרץ וכתם הנפט כיסה בין 6,500 ל -1,800,000 קמ”ר. כתוצאה מהדליפה נגרם נזק חמור לדגים, בתי גידול של עופות ים ולכל היצורים הימיים באזור. למרות המשאבים הרבים שהושקעו בהתמודדות עם השלכות הדליפה, גם 4 שנים לאחר האסון המשיכו להתגלות בחופים כדורי זפת.
בעוד שניתן וצריך להאשים את התאגידים BP או Transocean שהפעילו את האסדה בה התרחשה הדליפה, וכמובן שאין לזלזל באחריותם, חשוב לזכור כי דליפות נפט או נזילות דלקים (כגון בנזין או סולר) התרחשו בעבר ולכן הם תופעה בלתי נמנעת, אסון שמחכה להתרחש בכל עת. בין אם מדובר בדליפה בצנרת המובילה, במכלית פגומה, או באסדה שבה התרחשה תקלה – כל זה יוביל לאותה תוצאה – הרס סביבתי מאסיבי ופגיעה במערכות האקולוגיות באופן החמור ביותר.
כל עוד הנפט ונגזרותיו משמשים לצרכים השונים של האנושות הובלתו וקידוחיו יימשכו וכך לא נוכל להימנע מדליפות לחלוטין. רק מעבר מלא לאנרגיות מתחדשות יוביל למיגור התופעה וכל עוד זה לא קרה חשוב ללמוד כיצד לאתר ולטפל בדליפות לפני שהצליחו לגרום נזק חמור ונרחב למערכות האקולוגיות הימיות. להלן טעימה מכמה שיטות שקיימות כיום ונמצאות בשימוש:
פלסטיק הוא חומר ייחודי עם יתרונות רבים – הוא זול, זמין, קל משקל, תכליתי ועמיד, ולכן אין פלא שהשימוש בו נפוץ בכל כך הרבה מוצרים יומיומיים ולכן כמעט בלתי אפשרי להימנע ממנו. יחד עם זאת, מדובר עליה וקוץ בה מכיוון שברגע שפריט הפלסטיק יוצא משימוש, ללא טיפול הולם, הוא הופך לאחד המזהמים הבעייתיים ביותר לסביבה. פריטים מסוימים יתחילו להתפורר רק בעוד 500, 700 ואפילו 1000 שנה! הפלסטיק נשאר בסביבה, נאכל על ידי בעלי חיים או מהווה עבורם מלכודות מוות. חלק גדול מהפלסטיק מוצא את דרכו לים ולאוקיינוסים שם הוא מתפרק לחומר הנקרא מיקרופלסטיק ונכון להיום הכמויות שלו מטורפות. מה שמכונה “אי האשפה הגדול” באוקיאנוס השקט מוערך בכ -1.8 טריליון חלקיקים ומשקלו מעל 87,000 טון! בגלל שקיפות החלקיקים הרבה יצורים ימיים מבלבלים בין המיקרופלסטיק לבין פלנקטון וצורכים אותו. ואכן, בדיקות שבוצעו על דגים מוצאות לעיתים קרובות שאריות פלסטיק בבטנם, וכמובן, יש לכך השפעה בריאותית ישירה גם עלינו, בני האדם.
כאמור, לפלסטיק יתרונות רבים וכנראה שלא נוכל להימנע לחלוטין מהשימוש בו, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. בין היתר, השימוש בפלסטיק יכול לרוב להועיל לאיכות הסביבה למשל באמצעות שמירה על איכות המזון ובטיחות צריכתו ובכך הפחתה של הבזבוז שלו. להלן הצצה לכמה רעיונות להתמודדות עם בעיית זיהום הפלסטיק:
הכחדה של בעלי חיים היא בעיה כואבת של העת החדשה. על פי נתונים עדכניים, ההערכה היא שכיום כרבע מכלל בעלי החיים והצמחים נמצאים בסכנת הכחדה ולמרות שזה נכון שכדור הארץ כבר סבל מ -5 הכחדות המוניות בעבר, ואפשר לומר ש 99% כל היצורים שאכלסו אי פעם את כדור הארץ היום נכחדו, הפעם נראה כי קצב הכחדה גבוה פי עשרה מהשיעור הטבעי. נראה שאנחנו בעידן ההכחדה ההמונית השישית רק שהפעם הוא לא מונע על ידי אסטרואיד או אסון טבע אלא על ידינו, בני האדם. הנתון הנ”ל מדאיג ביותר מכיוון שהכחדה של מין מסוים עלולה להוביל לקריסת מרקם אקולוגי שלם ויש לכך השלכות מרחיקות לכת עלינו ועל חיינו על פני כדור הארץ.
מיני בעלי חיים עשויים להיכחד עקב דיג יתר או ציד יתר, זיהום, הרס בתי גידול והכנסת מינים פולשים. לדוגמא, ביערות הגשם של האמזונס חיים כ -3 מיליון מינים שונים אך מזה מספר שנים בית הגידול חווה כריתת עצים מסיבית וחלקים ניכרים ממנו הושמדו לטובת פינוי קרקע לצורך גידול חיות משק ולגידולים לצורך האכלתם. דוגמה נוספת היא דיג יתר בים ובאוקיאנוסים שעל פי הערכות שונות יוביל לאוקיינוסים ללא דגים עד שנת 2048.
הכחדת המינים היא חלק מהתהליך הטבעי שעובר כדו”א ולא נוכל לעצור אותו לחלוטין. יחד עם זאת, יש בכוחנו להאט את קצב ההכחדה לרמה הנורמלית (לרמה שנמדדה על ידי מדענים בחמשת ההכחדות ההמוניות שהתרחשו בעבר). בדרך זו לא נסכן את הישרדותם של כל המינים והכי חשוב, לא נסכן את קיומנו על כדור הארץ. טעימה קטנה ממה שאפשר לעשות בקשר לזה:
סרט תיעודי של נטפליקס
“עוברים כל גבול” סרט תיעודי שבו דייוויד אטנבורו והמדען יוהאן רוקסטרום בוחנים את קריסת המגוון הביולוגי בכדור הארץ ואת הדרכים למנוע את המשבר.
זיהום אוויר מוגדר כפליטת כימיקלים או חומרים ביולוגיים שאינם חלק מהרכבו הטבעי של האוויר ונוכחותם בו פוגעת בבעלי חיים, צמחים ובני אדם.
ארגון הבריאות העולמי הגדיר את זיהום האוויר כאיום הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור שעל פי הערכות שונות גורם לשבעה מיליון מקרי מוות בשנה.
ישנם שני מקורות לזיהום אוויר: הראשון הוא פעילות טבעית כמו התפרצויות געשיות, מתאן הנפלט על ידי בעלי חיים, עשן משריפות ספונטניות ועוד. המקור השני הוא מעשה ידי אדם ומקורו בתחבורה, חיות משק, תעשיות מזהמות, פעילות אנושית יומיומית כמו שימוש בצבע, תרסיסי אירוסול, אספלט וכו ‘. למרות שאיננו יכולים לשלוט במקור הראשון מכיוון שהוא חלק מהתופעות של הטבע אולם הסיבה השנייה היא בהחלט בידינו.
לפעילות האנושית יש חלק משמעותי בפליטת מזהמים התורמת רבות לתחלואה בציבור. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ -80% מכלל האנשים החיים בערים חשופים לרמות זיהום שהוגדרו על ידי הארגון כמסוכנות. מכאן שיש להפחית ככל האפשר את הזיהום שמקורו בנו כדי לשפר את מצבם של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם כאחד.
אוויר – מקור החיים על פני כדור הארץ עבור יצורים חיים רבים, כולל אותנו בני האדם. ירידה באיכותו מסכנת אותנו בצורה המשמעותית ביותר מכיוון שבניגוד לצרכים האחרים שלנו – הצורך לנשום אינו נשלט והוא קבוע ולכן במקרים בהם האוויר מזוהם אנו נחשפים מיד לרעלים שפוגעים בבריאותנו מבלי שנוכל להגן על עצמנו מפניהם. המשימה נראית גדולה אבל היא אפשרית והנה כמה דוגמאות למה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את איכות האוויר.
